רץ ברחבי הרשת: הנה הטיפול הכי מדובר בנשירת שיער לשנת 2024.
HRGrowth – מוצר ייחודי המסייע בחיזוק שורש השיערה ובמניעה של נשירת שיער. לחצו כאן כדי לקבל הנחה על ההזמנה הראשונה!
פסוריאזיס הוא מחלת עור כרונית המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומאתגרת את עולם הרפואה והמחקר כבר במשך שנים רבות, בניסיון למציאת פתרון או טיפול שיצליח לעזור לאנשים הסובלים ממנה. פסוריאזיס מאופיין בהצטברות מהירה של תאי עור הגורמים לכתמים הדומים לטלאים אדמומיים בעור, שעליהם קשקשים לבנים הנוצרים על השכבה העליונה של העור. למחלת הפסוריאזיס כמה סוגים המתאפיינים בהופעת נגעים בצורות מסוימות על העור שיכולים להופיע בכל מקום, כאשר כל סוג וכל צורת הופעה משפיעה על חיו של החולה בצורה שונה, פיזית וגם מנטלית ורגשית. פסוריאזיס הוא אומנם מחלת עור, והיא מוגדרת כמחלה כרונית שאין לה מרפא, אלא רק דרכי התמודדות עם הסימפטומים השונים שלה. אך הופעת הפסוריאזיס מושפעת מגורמים שונים, שיכולים להיות לה לטריגרים ולגרום להתפרצות המחלה, וכמו כן יש כל מיני טיפולים ותרופות אשר יכולות לגרום לפסוריאזיס גם להפסיק להופיע לתקופות מסוימת, או להיות פחות קשה על עור החולה ולהיות בנסיגה. בשביל להבין בדיוק את כל הדקויות הקשורות במחלת הפסוריאזיס, נרחיב במאמר זה על הסוגים שלה, מהסוגים שנחשבים לקלים יותר ולסוגים הנחשבים חמורים מאוד. כמו כן, נדבר על הגורמים השונים אשר יכולים לגרום לסיכון להתפתחות המחלה, על התסמינים השונים של הפסוריאזיס, ועל הטיפולים השונים הקיימים שיכולים לעזור מאוד בהתמודדות מול מחלת הפסוריאזיס.
מה זה פסוריאזיס?
פסוריאזיס, או בשם בעברית סחפת, היא מחלת עור כרונית דלקתית. הדלקת נגרמת בגלל פעילות יתר של מערכת החיסון ולא בגלל זיהום חיידקי או ויראלי. מערכת החיסון אינה יכולה להפסיק את ההליך הטבעי של ייצור התאים המתחדש, אשר קורה גם אצל אנשים שאינם חולי פסוריאזיס. אצל חולי פסוריאזיס ההליך זה מואץ ולכן נגרם מצב שבו קיימים יותר מידי תאי עור המצטברים באזור אחד על פני העור. אזורים אלו נקראים פאצ'ים כתמים או טלאים אדמומיים, יבשים ומגרדים שעליהם לרוב נראה קשקשת לבנה או כסופה. הפאצ'ים הללו יכולים להופיע בגדלים שונים באזורים בגוף כמו בקרקפת, ברגליים ובידיים, במרפקים, בברכיים, בגב ובחזה, בבטן, סביב הציפורניים וגם באיברי המין. לעיתים המחלה מופיעה באזור אחד בגוף ולעיתים המחלה תיצור נגעים באזורים שונים בגדלים משתנים. הסיבה לכך היא שהמערכת החיסונית לא מצליחה לזהות את תאי העור הנורמליים כתקינים, אלא מזהה אותם כתאים התוקפים את הגוף ומנסה להילחם בהופעתם, דבר שגורם להצטברות של תאי עור ולהתחלפות מהירה של תאי עור בלא סיבה מיוחדת.
מה הם הגורמים לפסוריאזיס?
קיימים גורמים שונים למחלת הפסוריאזיס, והיא מאובחנת אצל 3 אחוז מכלל אוכלוסיית העולם, כאשר סובלים ממנה גם נשים וגם גברים בגילאים שונים. לרוב המחלה מופיעה אצל נשים וגברים בשנות ה-20 או לקראת גיל 30 או שהיא מתפרצת בגילאים מבוגרים יותר בגילאי 60-50. אם המחלה מופיעה בגילאים מוקדמים יותר היא לרוב תופיע בצורה חמורה יותר. הגורם הישיר למחלה אינו ידוע, אך יש גורמים שונים אשר עלולים להשפיע על הופעתה. הסיבות להופעת הפסוריאזיס אינן קשורות בהכרח באופן רפואי סיבתי להיווצרות המחלה, אלא מתבססות על נתונים סטטיסטיים שנאספו מחולים רבים במשך שנים ונמצאו זהים. הגורמים יכולים להיות גנטיים משום שאנשים בעלי היסטוריה רפואית של פסוריאזיס במשפחה נוטים לפתח את המחלה גם הם. נוסף לכך, קיימים טריגרים סביבתיים שיכולים להשפיע על התפתחות הפסוריאזיס כמו דלקות שונות, זיהומים, פציעות וטראומות של העור או לחץ ואירועים נפשיים טראומתיים.
האם פסוריאזיס מדבק?
קיים מיתוס לפיו הפסוריאזיס הוא מחלה מדבקת, אך הוא אינו נכון וזאת משום שמדובר במחלה שאינה נגרמת מזיהום ויראלי או חיידקי. פסוריאזיס היא אינה מחלה שיכולה להיות מועברת במגע פיזי או בצורה אחרת של היחשפות לרוק או לדם החולה. כמו כן נגעי העור אינם מדבקים ולכן אין חשש ממגע בהם.
מה הם התסמינים של פסוריאזיס?
נגעי עור אדמומיים יופיעו כמו כתמים על פני העור הרגיל, והם יהיו מורמים מעט, מודלקים, מגרדים ולעיתים גם יופיעו עליהם התקלפויות עור וקשקשים קטנים או גדולים יותר, דקים ויבשים או עבים ומעט לחים.
נגעים בקרקפת
עלולים להופיע נגעים בגדלים שונים גם על הקרקפת ולגרום לגרד, לאדמומיות ולפגיעה בעור הגורמת לנשירת שיער זמנית שתיגרם מהנזק לתאי העור מסביב לזקיקי השיער. תאי העור לא יהיו מרוכזים ודחוסים מספיק כדי להחזיק את שורשי השערות ולכן הן ינשרו.
נגעים בחזה ובבטן
החזה והבטן הם אזורים נרחבים של עור בגוף האדם הנחשבים לשטוחים יחסית לשאר העור על הגוף שלנו, ולכן יכולים להופיע נגעים של פסוריאזיס גם באזורי החזה והגב. גם באזורים אלו קיימת צמיחת שיער שיכולה להיפגע מהצטברות ומחלוקת התאים המהירה היוצרת קשקשת בעור.
נגעים במרפקים
המרפקים והברכיים שלנו הם אזורים שבהם העור נוטה להיות יותר יבש וקשיח, ומשום שמדובר באזור עור אשר נמתח ומתקפל יחסית הרבה, עקב התנועה הרבה שעליו לאפשר, נגעי הפסוריאזיס עלולים התפתח גם שם בצורת נגעים נוקשים או עבים יותר.
גורמי סיכון
אומנם אין למחלת הפסוריאזיס גורמים ישירים, והמחלה אינה נוצרת מהידבקות או מזיהומים חיידקים, אך יש לה כמה גורמי סיכון. גורמי הסיכון הללו אינם מבטיחים בהכרח את התפתחות המחלה אצל רוב האנשים, אך מאבחון של מיליוני חולים ברחבי העולם, נמצא כי קיימים כמה גורמים ספציפיים אשר עלולים לגרום לשינויים במנגנונים של המערכת החיסונית ושל מערכות נוספות בגוף, שעלולים לגרום להופעת המחלה. כמו כן, גורמים אלו עלולים לגרום להחרפת הופעת המחלה במטופלים מסוימים, אם בהתפרצות שלה, בהופעת התסמינים או באזורים בעור. אלו הם גורמי הסיכון שנמצאו משפיעים על התפרצות המחלה אצל נשים וגברים בגילאים שונים ברחבי העולם:
נטייה גנטית
פסוריאזיס אינה בהכרח מחלה המועברת בתורשה גנטית ולא נמצא כי היא קשורה לשינויים מהותיים במבנה ה-DNA או במוטציות שונות בגנים. עם זאת, לרוב לחולים במחלה יש היסטוריה משפחתית של פסוריאזיס, כאשר לילד לזוג הורים שאחד מהם מאובחן בפסוריאזיס יש סיכוי של 14 עד 28 אחוז לפחות לחלות במחלה, ולילד ששני הוריו חולים בפסוריאזיס יש סיכוי של 65 אחוז לחלות בפסוריאזיס במהלך חייו. כמו כן, נמצאו גנים מסוימים האחראים על קידוד של תאי חלבון למערכת החיסונית, ועל סיוע בזיהוי גורמי מחלות וסיכונים, המפעילים את תאי מערכת החיסון וגורמים ל"תקיפת" רקמות עור ולגידול תאי העור בלתי נשלט. אפשר למצוא את הגנים הללו גם אצל אנשים שאינם חולים בפסוריאזיס, אבל נמצא כי הם מצויים בכמות רבה יותר אצל אנשים החולים בפסוריאזיס – עם זאת לא נמצא כי הם גורמים בוודאות להתפתחות המחלה.
עישון
עישון הוא אחד מהגורמים הסביבתיים הקריטיים שיכולים לגרום להתפתחות מחלת הפסוריאזיס ולהחמרה אצל אנשים שאובחנו בה. נמצא כי עישון ושאיפת תוצרי בערה של חומרים מזיקים קשורה בפעילות של עקה חמצונית, מצב הגורם לנזק לתאים ומונע מהם לפעול בצורה תקינה. העקה החמצונית המתרחשת בתאים השונים בגוף, מתרחשת גם בתאי המערכת החיסונית המשפיעים על הצטברות תאי העור וגורמים לקשקשת ולנגעים אדומים מגרדים, גורמת להפרת האיזון הטבעי בין הרכיבים המחמצנים השונים בתאים לנוגדי החמצון אשר תפקידם למנוע מהתאים שלנו התנוונות. ולכן, עישון או הימצאות בסביבה של מעשנים יכולים לגרום לסיכון של כ-94% להתפתחות המחלה וככל שכמות הסיגריות שמעשנים ביום עולה, כך גם עולה הסיכון להתפתחות מחלת הפסוריאזיס או להחרפת המחלה והתסמינים בחולים מאובחנים.
נטילת תרופות
נטילת תרופות מסוימות, שאינן קשורות ישירות לפסוריאזיס ומיועדות לטיפול במחלות או לטיפול בתופעות בריאותיות שונות, יכולה גם היא להיות גורם סיכון להתפתחות מחלת הפסוריאזיס או להחרפת תסמיני המחלה אצל חולי פסוריאזיס מאובחנים. תרופות המורכבות או המשלבות חומרים כמו חוסמי בטא, אשר בדרך כלל מקבלים חולים לטיפול בבעיות לחץ דם, כמו למשל ליתיום, שהוא מרכיב בתרופות פסיכיאטריות שונות, ואינטרפרון שנמצא בתרופות הניתנות להתמודדות עם וירוסים כמו הפטיטיסB , נמצאו כתרופות המשפיעות באופן מסוים על התפתחות פסוריאזיס ועל החמרת הופעת הנגעים האדמומיים.
גיל החולה
מחלת הפסוריאזיס יכולה להתפתח ולהתפרץ בכל גיל, אך ידוע כי היא מתפתחת בעיקר בשתי תקופות חיים ספציפיות, כאשר באופן ממוצע היא מתפרצת אצל נשים וגברים בגילאי ה-20 המאוחרים או בגילאי 60-50. נמצא כי בגילאים אלו חלים שינויים מהותיים במנגנוני ההגנה של התאים בעור וכמו כן קיימת היחלשות והפחתה של ייצורם, מה שגורם לעור להיות דק יותר ופגיע יותר להתפתחות מחלות עור שונות ובהן גם פסוריאזיס.
סוגי פסוריאזיס
פסוריאזיס היא מחלה המופיעה בצורה כרונית ומתבטאת בצורה שונה אצל כל מטופל, כאשר המכנה המשותף שלה הוא תסמינים המופיעים על גבי העור ולא רק. לכל סוג של פסוריאזיס יש אתגרים משל עצמו אשר נובעים מצורת התפתחותו והאזור בגוף שבו הוא מופיע. לכן הבנת הסוג המסוים של הפסוריאזיס היא קריטית לאבחנה נכונה ולמציאת דרכי התמודדות אשר יהיו המיטיבות ביותר עם סוג הפסוריאזיס הספציפי עימו מתמודד המטופל.
פסוריאזיס וולגריס
סוג זה של הפסוריאזיס נפוץ גם בשם פלאק פסוריאזיס. ולרוב זהו הסוג שבו רוב חולי הפסוריאזיס מאובחנים בטווח של לפחות 80% מהמקרים. פסוריאזיס וולגריס מתבטאת בנגעים שנראים מעט מורמים מעל העור, אדמומיים ומכוסים בקשקשת לבנה. סוג זה של פסוריאזיס מופיע לרוב באזורים כמו המרפקים, הברכיים, הקרקפת והגב התחתון, אך הנגעים הללו יכולים להתפתח גם באזורים נוספים בגוף. הנגעים עצמם יכולים לגרום לכאבים מקומיים ולגרד המוביל לאי נעימות רבה ולהשפעה על איכות החיים הכללית של החולים.
פסוריאזיס אינברסה (הפוכה)
פסוריאזיס אינברסה הוא סוג נוסף של פסוריאזיס אשר נראה בצורת פצעים מורמים מן העור, אך חלקים. לרוב, סוג זה של פסוריאזיס מופיע ללא קשקשת או התקלפות משום שהוא מופיע באזורים מוסתרים, חמים ולחים בגוף מה שהופך את אבחנתו לקשה יותר. צבע הפצעים יהיה סגלגל, ולעיתים גם חום בהיר או כהה יותר מהעור מסביב, או אדום בהיר-ורדרד. כאמור, סוג פסוריאזיס זה מופיע דווקא באזורי הקפלים המוסתרים של הגוף כמו בית השחי, המפשעות, הטבור או מתחת לחזה, כשלחות ורטיבות יכולים לגרום להחרפת הפסוריאזיס ולגרום לאי נעימות ולגרד. מהסיבה הזאת אנשים בעלי עודף משקל נמצאים בסיכון להתפתחות סוג פסוריאזיס זה, משום שקפלי העור שלהם עלולים להיות רבים ועמוקים יותר. בדרך כלל, אנשים המאובחנים בפסוריאזיס אינברסה יסבלו מסוג נוסף של פסוריאזיס – הפלאק פסוריאזיס.
פסוריאזיס טיפתי
זהו סוג מיוחד מאוד של פסוריאזיס וספציפי מאוד. זאת מכיוון שהפסוריאזיס הטיפתי, פסוריאזיס גוטטה, מופיע לרוב ובעיקר אצל ילדים או מתבגרים, ולרוב חולף לחלוטין ולא הופך למחלה כרונית כלל. הפסוריאזיס הטיפתי נגרם ומתפרץ בעקבות זיהומים בקטריאליים, כאשר הזיהום הנפוץ ביותר הוא דלקת גרון שנגרמת מחיידק הסטרפטוקוקוס, והיא מופיעה לאחר הזיהום. הפסוריאזיס הטיפתי מאופיין בנגעים קטנים המזכירים טיפות אדומות, מורמות מעט ולעיתים הן גם מפתחות קשקשת ומכאן שמו. הוא מופיע לרוב באזורים כמו הידיים, הרגליים והחזה, אך יכול להתפתח גם על האוזניים, הפנים והקרקפת. בטיפול נכון בסוג פסוריאזיס זה אפשר לרפא אותו ולהעלימו לחלוטין.
פסוריאזיס ארתריטיק
זהו סוג פסוריאזיס נפוץ מאוד, חמור ומסוכן המתחיל כמחלת עור המאופיינת בנגעים אדמומיים המשפיעים על אזורים שונים בעור ומופיעים עם התקלפות וקשקשת אדומות מאוד ביחס לנגעים של פלאק פסוריאזיס. אך נוסף לנגעי הפסוריאזיס המופיעים על העור, בסוג פסוריאזיס הזה יש גם דלקות פרקים המלווים בכאבים, בנפיחות של המפרקים הנגועים ובנוקשות. סוג זה של פסוריאזיס יכול להופיע גם באצבעות ובעמוד השדרה ובלא טיפול מתאים, החולה יכול לסבול מאוד מהמחלה וכמו כן לסבול מאיכות חיים ירודה בעקבות המצב. כמו כן, לעיתים סוג זה של פסוריאזיס יכול להתפרץ בצורה חמורה ולעיתים בצורה קלה יותר, וכמו כן לעיתים יכול להתפרץ ולעיתים לסגת. חשוב מאוד לטפל בצורה הנכונה בסוג הזה של הפסוריאזיס, משום שהזנחה של המצב יכולה לגרום לנזק רב במפרקים וכמו כן במקרים חמורים מאוד לנכות.
פסוריאזיס מוגלתית
פסוריאזיס מוגלתית או פוסטולרית, הוא סוג נפוץ פחות של מחלת הפסוריאזיס, אך הוא הרבה יותר חמור משאר סוגי הפסוריאזיס. סוג זה מאופיין ביבלות קטנות המלאות במוגלה לבנה, צהובה או ירוקה, הנקראות פוסטולות. היבלות הקטנות הללו יכולות לגרום לכאבים רבים כאשר העור המודלק סביבן כולו יהיה אדמומי ורך מאוד למגע. פסוריאזיס מוגלתי מתרחש באזורים ספציפיים בגוף כמו בכפות הידיים ובכפות הרגליים או להשפיע על אזורים גדולים יותר בגוף כמו הגב, החזה, אזור הישבן או הגפיים. סוג זה של פסוריאזיס יכול להיות מושפע מאוד מגורמים כמו לחץ, תרופות מסוימות וחשיפה לגורמים הגורמים לגירויים בעור.
טיפולים נפוצים בפסוריאזיס
לפסוריאזיס טיפולים שונים בהתאם לסוגים שלו ולצורת הופעתם בחולים. אפשרויות הטיפול השונות בפסוריאזיס אינן יכולות לגרום לתופעה להיעלם לגמרי מכיוון שמדובר במחלה כרונית, אך הטיפול יכול לגרום למחלה להיות בנסיגה או לחלופין להתפרצויות קלות יותר. כמו כן המטרה הבלעדית של טיפולים אלו היא להקל בתסמינים השונים, להפחית את הכאב שיוצרים הנגעים האדמומיים ולשלוט בצמיחת תאי העור המהירה הגורמת להצטברות תאי העור ולהתחלפות מהירה מידי של העור, כדי לעזור לאנשים החולים במחלת הפסוריאזיס לנהל שגרת חיים נוחה יותר ולהשיב להם את איכות החיים שלהם. חולי פסוריאזיס רבים סובלים מאוד מחוסר ביטחון ומחוסר נוחות רב, עקב הנראות של נגעי הפסוריאזיס על גבי העור ובגלל הטיפול הרב הכרוך בהם.
תכשירים לשימוש חיצוני
תכשירים אלו נחשבים לקו ההגנה הראשון בניהול מחלת הפסוריאזיס ובהתמודדות עימה, כאשר היא מופיעה בצורה קלה עד בינונית. את התרופות והתכשירים לשימוש חיצוני אפשר להניח לרוב ממש על הנגעים עצמם ישירות על העור. תכשירים אלו יגיעו לרוב בצורה של קרמים, משחות, שמנים מיוחדים, ג'לים, שמפו לטיפול בפסוריאזיס בקרקפת או סבוני גוף לטיפול משלים. התכשירים הללו מיועדים בעיקר להקל על תסמינים כמו גרד, יובש והתקלפות הנוצרים בעור. תכשירים אלו לרוב יכילו מרכיבים כמו ויטמין D העוזר לנרמל ולאזן את יצור התאים בעור ולהפחתת הדלקתיות בעור. נוסף לאלו, משתמשים ברטינול, חומר המופק מוויטמין A, חומצה סליצילית, אשר עוזרת בהסרת קשקשים והתקלפות של תאי עור וכמו כן תומכת בספיגת תכשירים אחרים לשימוש מקומי. למרות כל אלו, הטיפול המקומי הנפוץ ביותר בפסוריאזיס הוא טיפול במשחות סטרואידים, כאשר קיימות משחות בדרגות חוזק שונות המתאימות לסוגים השונים של הפסוריאזיס ולדרגת חומרתם. משחות סטרואידים מיועדות בעיקר לטיפול בדלקתיות של העור המגורה בגלל הפסוריאזיס, והן משמשות טיפול נפוץ מאוד ומומלץ, משום שהן עובדות בצורה יחסית מהירה, ואם משתמשים בהן בצורה הנכונה לפי הוראות הרופא המטפל ובזמן הקצוב המצוין לטיפול בהן, כמעט ואין להן תופעות לוואי.
ים המלח
ים המלח הוא מוקד עלייה לרגל לאנשים רבים ברחבי העולם מסיבות שונות, אך מקום זה הוא גם יעד חשוב לחולי פסוריאזיס רבים. לרחצה בים המלח יש סגולות מרפאות ומטפלות במחלת הפסוריאזיס. ים המלח הוא מקום מיוחד מאוד כיוון שהוא משלב מספר גורמים חשובים מאוד לחולי פסוריאזיס שיכולים לגרום לשיפור משמעותי בהופעת תסמיני המחלה אצל חולים רבים, ואפילו לגרום להפוגה שלה. קרינת השמש העל-סגולה שיש במקום, מהימצאותו כ-400 מטר מתחת לפני הים, עשירה יותר בקרני UVA אך הינה נחשבת לנמוכה, היא טיפול פותוטרפיה טבעי העוזר להפחית את ייצור התאים המואץ ולהפחית את הדלקתיות בעור. כמו כן, ים המלח ידוע בתור ים בעל ריכוז גבוה של מינרלים, כמו גופרית, חנקן ומלחים, התורמים לבריאות העור ונמצאים במי הים, בבוץ מים המלח וגם באוויר.
תרופות סיסטמיות
תרופות סיסטמיות הן תרופות במרשם אשר ניתנות לחולי פסוריאזיס בדרגות חמורות שאינם מגיבים לטיפולים מקומיים ולתכשירים לשימוש חיצוני על העור. אלו תרופות הניתנות לרוב לטיפול מעמיק יותר ולניהול אפקטיבי של מחלת הפסוריאזיס. מטרתן של התרופות הסיסטמיות היא לעבוד על המנגנונים הפגועים במערכת החיסון הגורמים להתפתחות הפסוריאזיס, ולעזור בהקלה על הדלקות הנגרמות בעור ועל הסימפטומים הנוספים הנגרמים בעקבות המחלה על גבי העור.
קבוצה אחת של תרופות סיסטמיות שבהן משתמשים להקלה על פסוריאזיס הן ביולוגיות. בתרופות אלו יש חלבונים מהונדסים גנטית החוסמים מנגנונים מסוימים במערכת החיסונית הגורמים לתגובה דלקתית בעור. התרופות הסיסטמיות מחלישות את המערכת החיסונית ובכך משפיעות על פעילות תאי T ותאים דנדריטים, וגורמות להפחתה בהפרשת החלבונים האינטרלוקינים 17 ו-23, TNF"" ו"אלפא". כמו כן, קיימות תרופות סיסטמיות של רטינואידים, שהם נגזרות של ויטמין A אשר מסייעות בוויסות החלוקה של תאי עור בשכבת העור העליונה המכונה אפידרמיס. בכך תרופות אלו מסייעות להפחתת הקשקשת והנגעים הנגרמים מהופעת הפסוריאזיס, כאשר לרוב היא ניתנת לחולים בעלי פסוריאזיס פוסטולרית. דרך נוספת שבה עובדות התרופות הסיסטמיות על מערכת החיסונית היא סינתזה של חומצות גרעין. קיימות תרופות סיסטמיות אשר מטרתן היא להשפיע על התמיינות ועל ייצור התאים המוגבר של העור, ולדכא את ריבוי התאים הפתולוגיים המייצרים קשקשת על גבי העור. תרופה זו מוכרת בשם מטוטרקסט והיא נחשבת לטיפול יעיל במחלת הפסוריאזיס כבר במשך שנים רבות ברחבי העולם. השימוש בתרופות הסיסטמיות תורם מאוד להבראת העור ולהרגעת תהליכים דלקתיים בעור הגורמים להחרפת מחלת הפסוריאזיס. בכך תרופות אלו מסייעות לחולים בעלי פסוריאזיס בדרגות חמורות להתמודד עם המחלה ולחזור לשגרת חיים נוחה יותר בהתמודדות עם המחלה. תרופות סיסטמיות הן תרופות שיש להן תופעות לוואי, ולכן חשוב להתייעץ עם רופא מומחה בבחירת הטיפול המתאים כדי לא לגרום לנזק. תרופות אלו ניתנות לרוב בצורת טבליות וכדורים, אך חלק מהתרופות ניתנות בהזרקה או בעירוי למערכת הדם.
לסיכום
נשירת שיער היא נושא מורכב המושפע מגורמים שונים, כולל גנטיקה, הורמונים, מצבים רפואיים, תרופות, שיטות טיפוח ותזונה. זיהוי נכון של הגורם הבסיסי לנשירת שיער חיוני לטיפול יעיל ואף למניעה. בעזרת אימוץ גישה נרחבת הכוללת בחירת שמפו נכון, צריכת ויטמינים מסוימים, שמירה על תזונה מאוזנת, שמירה על לחות, עיסוי קרקפת וניהול מתח, אפשר למנוע את הנשירה ולשמור על השיער כשהוא בריא וחיוני יותר במראהו.
