פרופסיה לנשים: האם גם נשים יכולות להשתמש בפרופסיה?

רץ ברחבי הרשת: הנה הטיפול הכי מדובר בנשירת שיער לשנת 2024.

HRGrowth – מוצר ייחודי המסייע בחיזוק שורש השיערה ובמניעה של נשירת שיער. לחצו כאן כדי לקבל הנחה על ההזמנה הראשונה!

פרופסיה (פינסטריד) היא אחת מהתרופות הפופולריות ביותר לטיפול בנשירת שיער בקרב גברים, אבל מה לגבי פרופסיה לנשים?

במאמר הזה, אני הולכת לספק תמונת מצב מלאה ומפורטת על תכשיר הפינסטריד ולהסביר איך הוא מבצע את עבודתו.

אנסה למתוח קווים מקבילים בין התקרחות גברית טיפוסית (שהפינסטריד נחשב לאחד מכלי הנשק היעילים ביותר נגדה) לבין התקרחות נשית טיפוסית ואסביר את הקשר בין שתי התופעות.

אנחנו ננסה להבין האם ועד כמה הפתרון הזה מתאים גם לנשים, ונעבור על כמה מחקרים מדעיים שחקרו את תוצאות השימוש בתרופה בתור טיפול בנשירת שיער אצל נשים.

כמובן, שאני לא אשאיר אתכן בלי כמה שיטות חלופיות לשיפור בריאות הקרקפת וטיפול בנשירת שיער. לקראת סוף המאמר, תוכלו להתרשם מאפשרויות אחרות לטיפול יעיל בנשירת השיער שלכן.

אז בואו נצא לדרך!

מהו פינסטריד?

טבליות של פינסטריד

פינסטריד, שמוכר יותר בשם המסחרי שלו: "פרופסיה", היא תרופה הניתנת בבליעה דרך הפה ומשמשת לטיפול בהתקרחות גברית טיפוסית (1).

התכשיר פותח במקור לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, והוא קיבל אישור ממנהל המזון והתרופות האמריקאי בתור תרופה למחלה הזאת בשנת 1992 תחת השם: "פרוסקאר".

אבל, תופעת לוואי מפתיעה ולא צפויה של התרופה שינתה את כל התמונה: חוקרים ומטופלים שמו לב לצמיחת שיער חזקה יותר עם נטילת התרופה.

הגילוי המרעיש הזה הוביל לפיתוח הפרופסיה שאושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 1997 בתור תרופת מרשם להגברת צמיחת השיער ולמניעת נשירת שיער עתידית.

איך הוא עובד?

מנגנון הפעולה של הפינסטריד מבוסס על היכולת שלו לעכב את האנזים 5-אלפא רדוקטאז מסוג 2 ולהגביל את פעילותו (2). חשוב להדגיש שלא מדובר בחוסם הורמונים גבריים שפועל ישירות על הורמון ה-DHT, אלא בתכשיר המדכא את תפקודו של האנזים שמאפשר את ההמרה הטבעית של טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון (DHT).

אבל מה הקשר בין זה לנשירת שיער?

אלופציה אנדרוגנית, המכונה גם "התקרחות גברית טיפוסית", נגרמת כתוצאה מרגישות יתר של זקיקי השיער להורמון ה-DHT. כאשר ה-DHT נקשר לקולטנים בזקיקי השיער, הם מגיבים באופן חריג שגורם להתפתחות של תהליך "מזעור השיער". התהליך הזה מחליש את הזקיקים וגורם להם להצטמק ולהתכווץ, והתוצאה שלו משתקפת על השיער שלכן בתור שיער דק, דליל ומקריח.

הפינסטריד אינו מתערב בתפקודים הביולוגיים החיוניים של הורמוני המין הגבריים טסטוסטרון או DHT, אלא פשוט מפחית את הריכוז של ה-DHT בגוף, מה שיכול להועיל באופן משמעותי לאנשים הסובלים מהתקרחות גברית טיפוסית או בעיות שיער דומות.

מה הקשר בין התקרחות נשית טיפוסית והתקרחות גברית טיפוסית?

גבר ואישה מסתכלים אחד על השני בתאורה חשוכה

אנשים רבים טועים לחשוב שהתקרחות היא נחלתם הבלעדית של גברים בלבד. למרות שאפילו השם של תופעת ההתקרחות הגברית הטיפוסית מרמז על כך שהיא מוגבלת אך ורק לגברים, הבעיה יכולה לתקוף גם נשים. אולי תופתעו לשמוע, אבל גם נשית יכולות לסבול מהתקרחות טיפוסית (אלופציה אנדרוגנית).

למעשה, למעלה מ-50% מהנשים שמעל גיל 80 מתהלכות עם שיער נסוג ומקריח. הבעיה הלא נעימה יכולה להופיע גם בגיל צעיר, והשכיחות של התופעה אצל נערות בגילאי ה-20 עומדת על 12% (3).

מתחת לפני השטח, ההתקרחות הטיפוסית אצל שני המינים מושפעת מאותו תהליך בעייתי שגורם להתנוונות ונשירה מוקדמת של הזקיקים: מזעור השיער. בעוד שאצל הגברים הוא קשור ישירות להורמונים הגבריים (האנדרוגנים), זה עדיין לא ברור עד כמה האנדרוגנים משחקים תפקיד כשמדובר בתופעה דומה אצל נשים (4).

אצל חלק מהנשים, נרשם זינוק חד ברמת ה-DHT בפלזמת (נוזל) הדם ובזקיקי השיער, בדומה למה שמתרחש אצל גברים בזמן התקרחות טיפוסית. עם זאת, במקרים אחרים לא נצפתה כל עליה ברמות ה- DHT אצל נשים, מה שאומר שיכול להיות שהבעיה בכלל לא קשורה לאנדרוגנים (5).

פרופסיה לנשים: מה המדע אומר?

מדענית במעבדה מבצעת מחקר מדעי

הפינסטריד (פרופסיה) אושר לשימוש אך ורק עבור גברים שסובלים מהתקרחות גברית טיפוסית כבר בשנת 1997, אבל, התכשיר אינו זוכה לאישור הנכסף בתור טיפול המתאים גם לנשים הסובלות מאותה הבעיה.

הסיבה העיקרית לכך היא שהתכשיר מסווג כתרופה של: "קטגוריית X", מה שאומר שהיא מסוכנת לנשים בתקופת ההריון ובעלת פוטנציאל לפגוע בהתפתחות העובר. לכן, השימוש בתכשיר עבור נשים בגילאי הפוריות, יכול להיות מאוד מסוכן ועלול להביא להשלכות הרבה יותר חמורות מהתועלת החיוביות הפוטנציאלית שלו.

רוב המחקרים שבחנו את השפעת השימוש בפינסטריד על נשים התבצעו על משתתפות שהיו לפני גיל המעבר. בנןסף, צריך לקחת את הממצאים של הניסויים האלה בערבון מוגבל, בגלל הנשים שהשתתפו בהם לקחו גלולות למניעת הריון (6). לכן, אין כל דרך לקבוע שדווקא הפינסטריד הוא זה שאחראי להבדלים בצמיחת השיער שנצפו במחקר.

אבל יש עוד מחקרים על הנושא!

עומדים לרשותנו כמה מחקרים שהתמקדו דווקא בנשים אחרי גיל המעבר (מנופאוזה). המחקרים האלה מספקים לנו מבט מעמיק יותר על היכולת של הפינסטריד להפחית את התסמינים של התקרחות נשית טיפוסית.

בואו נבחן לעומק כמה מהמחקרים הרציניים ביותר שנעשו בתחום.

מחקר ראשון: חוסר יעילות של הפינסטריד בתור טיפול בהתקרחות נשית טיפוסית אחרי גיל המעבר (2000)

הניסוי המדעי הראשון שאליו נתייחס נערך בפורטוגל והתפרסם בשנת 2000. הוא התבצע על 137 נשים שעברו את גיל המעבר (בגיל 41 עד 60) ואובחנו עם התקרחות טיפוסית (אלופציה אנדרוגנית) (7).

המחקר ארך שנה, ועמד בכל הסטנדרטים המצופים ממחקר מדעי אמין: השוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול דמה, סמיות כפולה (גם החוקרים וגם המטופלים לא מודעים לסוג הטיפול המדויק שניתן למטופלים, כדי למנוע הטיה של התוצאות), אקראיות, ובדיקה קפדנית ומדוקדקת על ידי מומחים מכמה מרכזים רפואיים שונים.

הנשים חולקו לשתי קבוצות: אחת מהן קיבלה מנה יומית של 1 מ"ג פינסטריד, והשנייה קיבלה טיפול דמה כדי לבחון את אפקט הפלצבו. הניסוי נמשך 12 חודשים, ומדידת תוצאות הטיפול התבצעה בשיטות הבאות:

  • ספירת שיער הקרקפת.
  • חוות דעת והתרשמות אישית של המטופלות והערכות של מומחים.
  • השוואה בין תמונות של לפני ואחרי תחילת הטיפול על ידי צוות חיצוני שלא היה מודע לסוג הטיפול.
  • דגימות רקמה מהקרקפת (ביופסיה).

אז לאילו מסקנות הגיעו החוקרים לאחר הניתוח של הממצאים שהתקבלו?

החוקרים קבעו ש: "לאחר שנה אחת של טיפול, לא נרשם הבדל משמעותי בדפוס וקצב צמיחת השיער בין קבוצת הפינסטריד לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול דמה (פלצבו)."

למעשה, אצל שתי הקבוצות נשירת השיער רק החמירה, ונצפתה נסיגה בולטת באזור קדמת או קודקוד הראש.

וזה עוד לא הכל, החוקרים אמרו גם ש: "גם בדיקה מיקרוסקופית של הדגימות שנאספו מהקרקפת לא הצביעה על שום שינוי לטובה מבחינת הפחתה בנשירת השיער, המרצה של צמיחת שיער חדש, ושיפור במראה של השערות."

המחקר הראה בצורה ברורה שטיפול בפינסטריד לא הראה שום תועלת עבור הנשים שלקחו בו חלק, אבל, קיימים ניסויים אחרים שהגיעו למסקנות הפוכות.

מחקר שני: טיפול בפינסטריד בהתקרחות נשית טיפוסית על נשים אחרי גיל המעבר, עם רמה תקינה של אנדרוגנים (2004)

מחקר שהתבצע בשנת 2004 בשוויץ בחן את מידת ההשפעה של פינסטריד במינונים של 2.5 ו-5 מ"ג על 5 נשים שעברו את גיל המעבר, במשך תקופה של 18 חודשים (8).

הערכת יעילות הטיפול בתרופה התבצעה על ידי המטופלות עצמן ומומחים חיצוניים שבחנו תצלומים שנלקחו בתחילת הניסוי ובשלבים שונים במהלכו: כעבור חצי שנה, כעבור שנה ובסיומו של המחקר שנמשך שנה וחצי.

הממצאים הראו שפינסטריד במינון של 2.5 מ"ג הספיק כדי להפחית את נשירת השיער, להגביר צמיחה מחודשת שלו, ולשפר את נפח ומראה השיער תוך 18 חודשים של שימוש.

צריך לקחת בחשבון שתוצאות הטיפול נקבעו על ידי הערכות סובייקטיביות ולא על ידי מדדים קליניים ורפואיים מוסכמים, ולכן ממצאי הניסוי לא יכולים להיחשב כהוכחה חד משמעית להשפעה החיובית של פינסטריד על התקרחות טיפוסית אצל נשים, ובנוסף, כמות המשתתפות במחקר הייתה מאוד מצומצמת.

למרבה המזל, קיים עוד מחקר שנעשה בצורה הרבה יותר מקצועית ואובייקטיבית.

מחקר שלישי: תוצאות טיפול בפינסטריד במינון של 5 מ"ג ביום בהתקרחות נשית טיפוסית אצל נשים לאחר גיל המעבר ועם ריכוז רגיל של אנדרוגנים (2013)

הפרופסיה (פינסטריד) היא תרופה שאפשר לקנות אותה בכמה מינונים שונים. בעוד שחשוב לא להגזים עם המינון כדי להפחית את הסיכון לתופעות לוואי לא רצויות, המדענים שבחנו את הנושא בדקו את אופן ההשפעה של פינסטריד על נשים בכמה מינונים שונים, כדי לקבוע עד כמה התרופה באמת יעילה ואיזה כמות מספיק ומומלץ לקחת כדי שהיא תעשה את עבודתה על הצד הטוב ביותר (9).

במסגרת של מחקר אחד ספציפי שנערך בשנת 2013, החוקרים רצו לקבוע עד כמה יעילה (או לא) תרופת הפינסטריד במינון יומי של 5 מ"ג בקרב נשים אחרי גיל המעבר שסובלות מהתקרחות נשית טיפוסית.

בניסוי השתתפו 40 נשים, וכולן קיבלו מנה יומית של 5 מ"ג פינסטריד למשך 18 חודשים.

הערכת תוצאות הטיפול התבצעה על ידי שאלוני הערכה עצמית שדירגו את שביעות הרצון של המטופלות מהשפעת התכשיר על צמיחת השיער, והשוואה בין תמונות הקרקפת לפני ואחרי השימוש בתרופה, שנערכה על ידי שני רופאי עור.

לאחר 6 חודשים, 22 מהנשים שהשתתפו בניסוי השיגו שיפור משמעותי, 12 רשמו התקדמות מתונה, ואצל 6 מהמטופלות לא נצפתה השפעה חיובית. למסקנות דומות הגיעו גם רופאי העור שקבעו ש-8 מהמטופלות לא הראו שום שיפור, 16 רשמו התקדמות מתונה, ו-16 ממשתתפות המחקר השיגו שיפור בולט ומרשים לאחר 6 חודשים של נטילת פינסטריד.

לאחר 12 ו-18 חודשים נצפה שיפור קל בתוצאות הטיפול.

הממצאים אינם אובייקטיביים לגמרי כמו שבאמת היינו רוצים, אבל הם בהחלט מציעים שפינסטריד במינון של 5 מ"ג הוא: "תכשיר אפקטיבי ובטוח לשימוש עבור טיפול בהתקרחות נשית טיפוסית בקרב מטופלות לאחר גיל המעבר (מנופאוזה) וללא כל סימנים קליניים לעודף של אנדרוגנים."

המחקר גם הראה שהמשתתפות חוו תופעות לוואי מינימליות: רק ארבעה מטופלות דיווחו על ירידה בחשק המיני, ואחת מהמשתתפות במחקר סבלה מכמות מוגברת של אנזימים בכבד.

האם אפשר להשתמש בפינסטריד כדי לטפל בהתקרחות נשית טיפוסית?

אישה חושבת על פרופסיה לנשים

אז אחרי שעברנו על כל הממצאים המדעיים בנושא, הגיע הזמן לענות על השאלה המרכזית והחשובה ביותר שלשמה התכנסנו: האם הפינסטריד יכול להפחית נשירת שיער בקרב נשים?

לצערי הרב, עדיין אין לזה תשובה מדויקת וחד משמעית, ומידת היעילות של טיפול בפינסטריד עבור נשים היא עדיין לא ברורה לגמרי.

כמו שאמרתי מקודם, הפינסטריד מבצע את תפקידו באמצעות עיכוב התפקוד של האנזים 5-אלפא רדוקטאז, מה שמסביר את התוצאות החיוביות של נטילת התכשיר אצל גברים הסובלים מהתקרחות טיפוסית. אבל, אצל נשים הסובלות מהתקרחות טיפוסית, המצב יותר מורכב, כי לא כן הנשים שסובלות מאלופציה אנדרוגנית הן בעלות רמה גבוהה של אנדרוגנים, ולכן סביר להניח שבמצב כזה הן כנראה לא יגיבו לטיפול.

אבל זה ממש לא אומר שהתכשיר הוא בהכרח חסר תועלת עבור נשים.

כמו שראינו בחלק מהמחקרים שעברנו עליהם, נמצאו הוכחות לכך ששימוש יומיומי בפינסטריד יכול לסייע לבלום נשירת שיער חריגה ולהמריץ צמיחה מחודשת של השיער. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע את המינון היעיל והבטוח ביותר לשימוש בשביל נשים, שיעניק תוצאות חיוביות מבלי לגרום לתופעות לוואי שליליות.

מחקרים ארוכי טווח שיתמקדו בנשים לפני גיל המעבר, ויתחשבו בתועלת האפשרית של גלולות למניעת הריון יכולים לשפוך אור נוסף על השאלה: החוקרים יוכלו לבודד את הממצאים באופן יעיל יותר וכך להעלות את האמינות והדיוק של המחקר.

פרופסיה לנשים: האם יש אפשרויות אחרות?

אם הפינסטריד הוא לא אופציה עבור נשים הסובלות מהידלדלות ונשירת שיער, אילו עוד פתרונות יוכלו לשפר את מצבן?

מינוקסידיל

מינוקסידיל 2% נוזלי לנשים

זאת כנראה התרופה הנפוצה ביותר עבור טיפול בהתקרחות נשית טיפוסית. בשמותיה המסחריים: רוגיין, קירקלד, היירגיין, מינוקסי, ועוד, התרופה הזאת הייתה מיועדת במקור להפחתת לחץ דם גבוה, אבל בדומה לפינסטריד, מהר מאוד התגלתה היכולת שלה לשפר את צמיחת השיער (10).

התרופה שווקה מחדש בשנת 1984 בתור: "רוגיין" תכשיר הניתן בשימוש חיצוני ומקומי על עור הקרקפת לטיפול בהתקרחות גברית טיפוסית, ובשנת 1991 הוא הפך לזמין גם עבור נשים.

מינוקסידיל עוזר לטיפול בנשירת שיער באמצעות כמה דרכים שונות: המרצת זרימת הדם לקרקפת והסדרת הפעילות של גורמי גדילה חשובים (1112). כל התכונות האלה הופכות אותו לפתרון אהוב במיוחד על נשים וגברים כאחד.

ספירונולקטון (אלדקטון)

כדורים של ספירונולקטון אלדקטון

אפשרות נוספות והרבה פחות מוכרת היא ספירונולקטון (אלדקטון). מדובר בתרופה לבליעה דרך הפה שאופן פעולתה דומה במובנים מסוימים לפינסטריד. גם היא מדכאת את האנזים 5-אלפא רדוקטאז, אבל היא מבצעת את משימה הזאת באמצעות חסימת האנדרוגנים (כולל טסטוסטרון) (13).

מרשם לתרופה הזאת ניתן לעתים קרובות יותר לנשים מאשר לגברים, למרות שהיא אף פעם לא אושרה באופן רשמי לטיפול בנשירת שיער.

גירוי ידני של הקרקפת

בין אם משתמשים בטכניקות האלה במקום או יחד עם התכשירים שדיברנו עליהם, מדובר בשיטת טיפול שלא זוכה למספיק הערכה ותשומת לב.

גירוי ידני של הקרקפת יכול להתבצע באמצעות קצות האצבעות או אביזרים מיוחדים המיועדים למטרה הזאת כמו מברשת או דרמה רולר (מכשיר לדיקור העור). השיטות האלה מתבססות על שיפור זרימת הדם לאזור הבעייתי והמקריח: זה מסייע להילחם בנזקים שנגרמו על ידי תהליך המזעור ואפילו לעודד צמיחה של שיער (1415).

מדובר בפתרון מצוין לאנשים שלא רוצים או לא יכולים לקחת מינוקסידיל ו/או ספירונולקטון, או כאמצעי להגביר את היעילות של התכשירים הרפואיים האלה.

פרופסיה לנשים: סיכום ומסקנות

אישה פנסיונרית מסתכלת החוצה מהחלון ומגיעה למסקנות

במהלך 20 השנים האחרונות נערכו כמה מחקרים שניסו לקבוע עד כמה יעילה תרופת הפינסטריד בתור טיפול בהתקרחות נשית טיפוסית. חלק מהממצאים שהתקבלו מהמחקרים האלה היו מנוגדים וסותרים, ולא הובילו לשום מסקנה חד משמעית בעניין. נכון לעכשיו, התכשיר לא אושר באופן רשמי לשימוש על נשים.

אבל זה ממש לא הפתרון היחיד שעומד לרשותכן, ואם אתן סובלות משיער דק, דליל ומקריח, תוכלו לנסות מגוון שיטות אחרות שיוכלו לספק מענה יעיל לבעיה.

מינוקסידיל וספירונולקטון הן שני אפשרויות קיימות בשביל נשים המעוניינות להאט את נשירת השיער שלהן ואולי אפילו לעזור בצמיחה המחודשת שלו. בנוסף לשני אלה, יש גם טיפולים בנשירת שיער כמו מזותרפיה (דיקור העור) או עיסוי הקרקפת.

אבל בשורה התחתונה, מה שחשוב באמת זה לטפל בסיבה האמיתית שגרמה להתפתחות נשירת השיער שלכן מלכתחילה: ברגע שתטפלו בגורם העיקרי לבעיה, תוכלו לעצור את נשירת השיער, ואולי אפילו להצמיח מחדש את השיער שאבד.

עדי היירלוס
עדי היירלוס

עדי היא דמות פיקטיבית של דוקטור מפורסמת המומחית לכל מה שקשור לנשירת שיער אצל נשים. ד"ר עדי היא אישה חזקה, עצמאית ופורצת דרך שמטרתה בחיים היא להעניק מעצמה ומהידע שלה לכל אישה שסובלת מנשירת שיער או התקרחות.

נשמח לשמוע את דעתכם!

השאר תגובה

פתרון מהפכני לנשירת שיער
מגזין בולדינג
Logo